כמעט כל מוצר טכנולוגי מתחיל באותו מקום: רשימה. עוד כפתור, עוד מצב, עוד אור קטן שמהבהב. כל פריט ברשימה נשמע הגיוני לבד, וביחד הם יוצרים מוצר שצריך להסביר אותו. ב־FORM ZERO התחלנו מהכיוון ההפוך.
השאלה שחוזרת בכל שלב
בכל שלב בתכנון אנחנו שואלים את אותה שאלה: מה יקרה אם נסיר את זה? אם התשובה היא "שום דבר לא ייפגע", הפריט יוצא. אם התשובה היא "החוויה תהיה פחות טובה", הוא נשאר, ואז מתחילה העבודה האמיתית: לגרום לו להרגיש טבעי.
כך נולדו הגביעים הסגלגלים והחלקים של AURA ONE. לא כי חיפשנו צורה מינימליסטית, אלא כי כל קו שלא היה חייב להיות שם, ירד.
מוצר טוב לא צריך להסביר את עצמו. הוא צריך להרגיש נכון ביד, כבר מהרגע הראשון.
מינימליזם שאינו קר
יש מינימליזם שמרגיש כמו חדר המתנה: נקי, מסודר וריק מרגש. זה לא מה שחיפשנו. לכן כל מוצר שומר משהו חם: מגע של בד סרוג, גימור מט שנעים לאחוז, וטבעת נחושת אחת שתופסת את האור.
מה נשאר בסוף
- צורה שאפשר לזהות גם מרחוק.
- חומרים שמזדקנים יפה, ולא נשחקים.
- טכנולוגיה שעובדת בלי לדרוש תשומת לב.
פחות, אבל מעבר. זה לא סלוגן שכתבנו בסוף. זו השאלה שליוותה אותנו מההתחלה.
